08/03/2013 – השקת פורד T רואדסטר 1919- אחד הרכבים העתיקים בישראל , בנוקיה

מועדון החמש הזמין להשקת פורד T רואדסטר משנת 1919
אחד הרכבים העתיקים בישראל !  הרכב שופץ ע"י חבר מועדון החמש ערן לנסקי
ההשקה התקיימה במפגש מועדון החמש בסמוך להיכל הספורט נוקיה.

נאום פתיחה וברכות – נחום קדמיאל- יו"ר המועדון.
סקירה היסטורית – קובי מילוא.

מוזמנים בעלי רכבים מתוצרת פורד מכל שנות הייצור.

Ford T Roadster 1919

סקירה הסטורית

מאת : קובי מילוא

 

ההשקה היום מיוחדת במינה – זהו הרכב העתיק ביותר שהושק אי-פעם במועדון החמש, וזו גם השקה של רכב ששינה למעשה את פני ההיסטוריה והתרבות המוטורית – פורד מודל T.

על הנרי פורד וחברת פורד אין הרבה מה לחדש – תעשיין ויזם אמריקאי, שבגיל מאוחר יחסית הקים ב-1903 את חברת הרכב הקרויה על שמו. כבר היו יצרני רכב אחרים בעולם, אבל רובם ייצרו מכוניות יקרות, מסובכות, בעבודת יד ובסדרות קטנות. המכונית היתה "לוקסוס של עשירים". פורד רצה לייצר מכונית פשוטה, אמינה, שכל פועל בעל משכורת סבירה יוכל לקנות. בין השנים 1903 ל-1908 הוא ייצר מספר דגמים שהיו זולים יחסית, אבל בכמויות קטנות מידי מכדי להגשים את החלום. לאחר מודל S הגיע באופן טבעי התור של T – וזה היה הדגם שאגר בתוכו את כל הרעיונות של פורד – רכב חזק, פשוט, אמין, שיכול לשנע את אמריקה המתפתחת בכבישים הרעועים של תחילת המאה העשרים.

ב-1908 התחילו לייצר את האגדה. המחיר היה זול – כ-800$ של אז, כשליש ממחירן של מכוניות דומות, אבל עדיין לא הגיעה המהפכה האמיתית. זו הגיעה רק לאחר שלמכונית שודכה גם שיטת ייצור שתאפשר כמויות גדולות ובזול. הרעיון היה קו הרכבה, שבו כל עובד יבצע רק פעולה אחת בה הוא יתמחה ויגיע ליעילות מירבית. בשנת 1910 העביר פורד את ייצור ה-T למפעל חדש לגמרי בהיילנד-פארק שליד דטרויט – מפעל שנבנה ליישום שיטת ההרכבה על סרט נע. התוצאה היתה לא פחות ממהפכנית – זמן הייצור של ה-T ירד מ-12.5 שעות למכונית לשעה וחצי, ועם הרבה פחות עובדים. פס הייצור פלט מכונית חדשה כל 3 דקות, וקיבולת הייצור עלתה בצורה דרמטית. אפילו צבע המכונית הותאם לעיקרון הייצור המהיר והיעיל. הנרי פורד צוטט כמי שאמר ש"הלקוח יכול לבחור כל צבע – בתנאי שיהיה שחור" – לא ברור אם הוא אכן אמר זאת, אבל ברור שהצבע השחור של אז התייבש מהר יותר מכל צבע אחר, ואיפשר גימור מהיר יותר של המכונית על פס הייצור. כעת היו להנרי פורד כל הכלים לכבוש את השוק עם מכונית להמונים, ושיטת הייצור היעילה איפשרה לו גם להוריד את המחיר מ-850$ בתחילת הייצור לפחות מ-300$ בשנת 1920. כבר בשנת 1914 יכול פועל במפעל פורד לרכוש לו מודל T חדשה בסכום השווה לשכר של ארבעה חודשי עבודה.

מודל T כבשה את אמריקה – בשנות העשרה של המאה הקודמת, 9 מכל 10 מכוניות בעולם היו פורד. עד 1927 ייצרה החברה לא פחות מ-15 מליון מכוניות ממודל T – שיא שנשבר רק עשרות שנים אחר-כך, ע"י החיפושית של פולקסוואגן. ההצלחה גרמה לפורד להאמין שהעולם לא צריך יותר, ולכן אין צורך להשקיע בפיתוח דגמים חדשים. הטעות הזו גרמה לכך שבשנות העשרים הציגו מתחרים נמרצים (כמו דודג', אולדסמוביל ושברולט) מכוניות מודרניות ונוחות יותר, ומכירות ה-T החלו לרדת. בשנת 1927 נסגר מפעל פורד לגמרי לשנתיים, עד שתסתיים ההערכות לייצורו של הדגם הבא – פורד A.

קשה להמעיט בחשיבותה של ה-T – זו המכונית שניידה את המעמד הבינוני בארה"ב, איפשרה להמונים לצאת לפרברים ולשדרג את רמת החיים, ונתנה חופש תנועה ובחירה – כל זאת במחיר שווה לכל נפש. לכן היא גם זכתה בתואר "מכונית המאה", למרות שמבחינה טכנית היא היתה מכונית "מוזרה" בלשון המעטה, שרוב החידושים הטכנולוגיים שבה לא שרדו בעולם הרכב.

קצת על תכנון המכונית: כמו רוב המכוניות בתחילת המאה העשרים, ה-T נבנתה על שילדת מתכת, שמעליה גוף פח המתוח על מסגרת עץ. הדגם הפופולארי ביותר היה 4 דלתות פתוח (Tourer), אבל היו גם דגמים סגורים, דו-מושביים, טנדרים, ואפילו דגמי ספורט. לב המכונית היה המנוע – 4 בוכנות בנפח של 2.9 ליטר והספק צנוע של 20 כ"ס, אבל מומנט אימתני שהושג כבר ב-900 סל"ד, ואפשר תנועה סבירה, גרירת עגלות, ואפילו חרישת שדות – במחיר של מהירות סופית של 65 קמ"ש. למעשה, בהתחשב ברמת הכבישים העלובה של תחילת המאה העשרים זו היתה מהירות סבירה לחלוטין. כל הסיפור הזה הוא רק הקדמה למנה העיקרית בתפריט הטכני של המודל T – תיבת ההילוכים שלה. נהג מודרני הרגיל לשלושת הפדאלים – גאז, ברקס, קלאץ', פשוט לא ידע איך להזיז T ממקומה – תיבת ההילוכים שלה היתה פלאנטרית עם קלאץ' מובנה והופעלה ע"י דוושות. הדוושה השמאלית בוחרת בין שני ההילוכים הקדמיים, האמצעית מפעילה את ההילוך האחורי, והימנית מפעילה מעצור סימלי למדי על ציר היציאה מתיבת ההילוכים. הגאז הופעל ע"י היד ממנוף ליד ההגה, ודוושות גאז וקלאץ' פשוט אין. למעשה, העצה הראשונה שמקבל כל נהג T טירון היא לשכוח כל מה שהוא יודע על מכוניות, משום שנהיגה במודל T לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים, וטוב שכך. עובדה היא שחברת פורד עצמה עברה למנגנון נהיגה קונבנציונאלי במודל A שהחליף את ה-T.

למרות שיטת הנהיגה המוזרה, מודל T מילאה את תפקידה בכבוד בהיסטוריה המוטורית – היא הוכיחה שאפשר לייצר רכב סביר בייצור המוני, ברמת אמינות גבוהה והעיקר – במחיר השווה לכל נפש. מודל T שמה את אמריקה על הכביש – פשוט כך.

המכונית שהשקנו באירוע הגיעה לישראל בתחילת המאה ה-20, וקיים אפילו צילום שלה במדבריות הנגב בסביבות שנת 1926. המכונית הוחזקה שנים רבות כגרוטאה לפני שיפוץ אצל אספן חיפאי ידוע, אבל היה צריך "משוגע לדבר" כמו ערן לנסקי, שיעיז לרכוש את ערמת הפחים החלודים… לערן כבר רקורד נכבד של החזרת מכוניות אבודות לכביש, והוא קפץ גם כאן על האתגר – בזמן מהיר ביותר של 3 חודשים הוא בנה מערמת החלקים מודל T לתפארת. המכונית שהשקנו היא מדגם רואדסטר, כלומר דו-מושבית פתוחה.

ברכות לערן ולנטע רעייתו על השיפוץ וההשקה המרשימים!

תמונות מהאירוע

צילום: רם מילון, שלי קליין.

 
 

מתוך פורום מועדון החמש באתר Cars-Forum ומדף הפייסבוק של המועדון