12/04/2019 – השקת רובר 12 משנת 1947, של ישראל סמילנסקי, במפגש המרכזי של המועדון בפתח-תקוה.

מועדון החמש הזמין להשקת רובר 12 משנת 1947, במפגש המרכזי של המועדון בפתח-תקוה.

הרכב שופץ ע"י חבר מועדון החמש ישראל סמילנסקי.

סדר הטקס:
– דברי פתיחה – נחום קדמיאל, יו"ר וועד מועדון החמש.
– רקע היסטורי – קובי מילוא.
– חשיפת הרכב המושק – ישראל סמילנסקי.

 

Rover 12, 1947

סקירה היסטורית מאתר קובי מילוא

רובר 12 Tourer 1947

חברת רובר נוסדה בשנת 1878 כיצרנית אופניים ולמעשה הגדירה את הקונצפט של האופניים המודרניות עם שרשרת. כמו יצרני אופניים רבים אחרים עברה החברה לייצור אופנועים, ובשנת 1901 החלה גם בייצור מכוניות. בשנות ה-30 החליטה הנהלת החברה לדחוף אותה up-market לקהל לקוחות שחיפש משהו יותר יוקרתי מהפורדים, המוריסים והאוסטינים. המכוניות הפכו למפוארות, עם הרבה עור ועץ כמנהג חרשי-הכרכרות הבריטים.
לאחר מלחמת העולם השניה רובר פנתה לייצוא, משום שהקצבת חומרי הגלם באנגליה ניתנה רק לחברות שהכניסו מטבע זר יקר ערך לקופת הממלכה. כך זכו מכוניות רובר רבות יחסית להגיע לארץ ישראל בתקופת המנדט והן שימשו בעיקר את הפקידות הבכירה הבריטית. עם סיום המנדט הבריטי וכיבוש יפו נתפסו על ידי האצ"ל במחסן המכס מספר מכוניות רובר ובאחת מהן נסע מנחם בגין בשנותיה הראשונות של המדינה, עם שבעה רוכבי אופנוע לפניו ושבעה אחריו. רובר המשיכה לייצר מכוניות מפוארות עד סוף המאה העשרים, תחת כנפי BL ואח"כ כחלק מקבוצת ROVER, אבל כיום המותג נמצא בבעלות TATA ההודית שהיא הבעלים של לנדרובר.
וקצת על הרובר המושקת – ה-12 יוצרה משנת 1934 עד 1948 ללא שינויים מהותיים, כאשר הדגמים הראשונים נקראו P1 והחל משנת 1937 יוצר דגם משופר בשם P2. יוצרו בסה"כ כ-16,600 מכוניות מדגם P2, אבל רק 200 מכוניות פתוחות, Tourer, כולן לאחר המלחמה.

אלמנטים חדשניים במכונית:

• Free Wheel המאפשר שיוט חסכוני, אך ללא בלימת מנוע.
• המכונית מצויידת בתופי בלם ענקיים בקוטר 12 אינץ' (30 ס"מ). מערכת הבלימה המקורית היתה מכנית, מתוצרת גירלינג.
• מערכת שימון מרכזית המשמנת באופן רציף 24 נקודות במרכב ובמנוע.
• מתלה under-slung מאחור, הגורם להנמכת מרכז הכובד ולשיפור היציבות.
• ריצפה מתפרקת המאפשרת טיפול במכלולי המכונית בלי לזחול תחתיה. גם המגבה (ג'ק) מופעל מתוך המכונית.
• החלפת הילוכים על ידי מערכת לה קראה רובר "שלט רחוק", למען השקט בתא הנוסעים.
• מיכל דלק רזרבי בן גלון אחד. המעבר בין המיכל הראשי לרזרבי נעשה על ידי ברז חשמלי המופעל מלוח המכשירים.
• לוח השעונים כולל מד גובה שמן המנוע. גם לתיבת ההילוכים יש deep stick.
• למכונית מנוע עם שסתומים עיליים ותיבת הילוכים בת ארבעה הילוכים – אלמנטים מתקדמים יחסית לתקופה. המנוע בנפח 1500 סמ"ק.
• מערכת החשמל היא מתוצרת לוקס, כמובן.
• ריפוד מהודר המבוסס על עץ אגוז ומהגוני מלוטש, עור ושטיחי צמר.

מצד שני, אלמנטים אחרים היו מיושנים ולא מתאימים לתקופתם כבר בזמן הייצור:

• מיסבי המנוע יצוקים ממתכת לבנה ואינם קליפות דקות.
• אין מסנן שמן, מה שמחייב החלפת שמן כל 1500 ק”מ.
• אין קידום הצתה על ידי ואקום, והקרבורטור פרימיטיבי ללא משאבת האצה.
• המתלים הם קפיצי עלים וסרנים קשיחים.
• בולמי זעזועים מפרקיים – בעלי אמינות נמוכה והשיפוץ שלהם קשה במיוחד.
• הגה בורמן-דוגלס מטיפוס בורג וחילזון המאופיין בחופש ללא מיצרים ובקושי נורא (בחניה).
• מערכת קירור מים פתוחה המושפעת לרעה מהלחץ הברומטרי (בעליה לחרמון המנוע רתח למרות שטמפרטורת המים היתה 80 מעלות בלבד).

ישראל סמילנסקי מחזיק ברובר 10 בעלת הגה ימני ברציפות משנת 1968. לפני מספר שנים רכש ושיפץ רובר 10 נוספת, "סימטרית", בעלת הגה שמאלי. היא שופצה למשעי והושקה במועדון לפני שש שנים, אבל ישראל התחיל להשתעמם ורצה עוד רובר, אבל עוד-יותר מיוחדת…. הפעם נבחרה ה-Tourer הנדירה שיובאה מאנגליה לפני פחות משנתיים במצב של "גרוטאה באמצע שיפוץ כושל". כמו בשיפוץ הקודם של ה-10, העבודה היתה יסודית ביותר ולוותה בבלוג-שיפוץ שכתב ישראל, המקיף אין ספור פריטים אשר יחד יוצרים חוויה מרתקת לקורא החובב והמשפץ. לקוראים לא ניתן אלא להביע הערכה רבה לאורך הרוח וחוסר הפשרנות אותם גילה ישראל בתהליך הארוך. בבלוג גם תמונות, סקיצות, שרטוטי מערכות והסברים. התיעוד המרשים מתחיל משלב החלום דרך מחקר מעמיק וייצור חלפים יש מאין, הרפתקאות בדרכי הארץ, מפגשים ואנשים וסיפור אחד גדול.

התוצאה המרהיבה היא מכונית ששופצה ברמה מהגבוהות שנראו בארץ, ועל כך ברכות חמות לישראל וניצה רעיתו !

תמונות מהאירוע

צילום: קובי מילוא, גבי גלזר, סיגל שטיימן

מתוך דף הפייסבוק של מועדון החמש

השארת תגובה