מועדון הרכב והאספנות בישראל

Israel Classic & Collectors Vehicle Club

23/07/2010 - השקת אוטובוס ליילנד טייגר של אייל עובדיה ובני הספל

מועדון החמש הזמין להשקת אוטובוס ליילנד רויאל טייגר וורלדמאסטר 1975
מרכב תוצרת "מרכבים" ההשקה התקיימה ברחבת החנייה של היכל הספורט נוקיה.

האוטובוס שופץ ע"י חברי מועדון החמש – אייל עובדיה ובני הספל

הטקס נפתח ע"י יו"ר המועדון – נחום קדמיאל
וסקירה על תולדות האוטובוס נתנה על ידי קובי מילוא.

באירוע הוצג גם אחד מדגמי האוטובוסים העתיקים באדיבות מוזיאון אגד חולון.

 

LEYLAND ROYAL TIGER WORLDMASTER 1975

סקירה היסטורית
מאת: קובי מילוא

חברת ליילנד נוסדה עוד בסוף המאה ה-19, ויצרה בתחילה מין משאיות קיטור קטנות. בשנת 1905 עברה החברה למנועי בנזין, ופתחה במסורת ארוכה של ייצור משאיות ואוטובוסים.

לפני שנגיע לחתן השמחה, נציין שלאורך השנים רכשה ליילנד חברות רבות נוספות – אלביון וסקאמל למשאיות, סטנדרד-טריומף למכוניות פרטיות, ובסוף שנות ה-60 השתלטה ליילנד גם על מוריס, אוסטין, רובר, יגואר ולמעשה על כל תעשיית הרכב הבריטית. היא הפכה לחברה ממשלתית, והיתה גם אחראית לקריסת התעשייה המפוארת הזו בגלל ניהול כושל ויחסי עבודה רעועים שגרמו להשבתות כל שני וחמישי.

ונחזור לאוטובוסים – האוטובוס הטיפוסי שליילנד יצרה בתחילת המאה ה-20 היה עם מנוע קדמי, כמו במשאית. על מנת לחסוך קצת בשטח עבור הנוסעים, העלו את תא הנהג מעל המנוע ("חצי קבינה"), כמו באוטובוסים האדומים בעלי 2 הקומות שהיו בלונדון.

בשנת 1937 יצרה ליילנד, לפי דרישת "לונדון טרנספורט", סוג מהפכני של אוטובוס עם מנוע תת-רצפתי שטוח. עד לפרוץ המלחמה יוצרו כמה עשרות אוטובוסים כאלה ואז הייצור נפסק.

אחרי המלחמה חזרו לתכנונים המסורתיים ורק בשנת 1949 השיקה ליילנד את התכנון המהפכני בצורת ה"רויאל טייגר" שזכה להצלחה מיידית דווקא בשירותים הבינעירוניים והתיירותיים. היה גם ייצוא למושבות האימפריה ואפילו לקובה ול…ישראל. ייצורו של האוטובוס הזה ערך ארבע שנים בלבד. ליילנד גילתה את הפוטנציאל והרעב לאוטובוסים ברחבי העולם ותכננה גירסה חזקה וגדולה של הרואל טייגר שנקראה "מרק 2 וורלדמסטר", וזהו האוטובוס המושק. לטייגר מנוע דיזל 6 בוכנות, וגיר ווילסון חצי-אוטומטי שמוכר לכולם בזכות המסילה הקשיחה של ידית ההילוכים.

המרק 2 וורלדמסטר זכה להצלחה רבה מאד בגלל פשטותו ועמידותו והיה אחד האוטובוסים אחרונים שבנוי על גבי שילדה נפרדת. האוטובוס היה נפוץ במערב אירופה, באוסטרליה, בניו זילנד, בקובה ובישראל, שהיוותה את אחד השווקים העיקריים של הדגם הזה עם למעלה מ 5000 אוטובוסים בין השנים 1954 עד 1977.

הרויאל טייגר הראשון הורכב בארץ במוסך "המקשר", חברת האוטובוסים הירושלמית, בשנת 1950, אולם עיקר האוטובוסים הורכבו בחברות "הארגז" ו"מרכבים" כאשר מאמצע שנות הששים נבנו גם השלדות בארץ במפעל "ליילנד אשדוד", יחד עם משאיות ליילנד מדגמים שונים.

כל מי שגדל בארץ בשנות השישים והשבעים זכה לנסוע בליילנד – בתחבורה הציבורית, עם ה"חוט" שהפעיל את שלט ה"עצור", ובדרך לבסיסי הצבא בסיני, בנסיעות אינסופיות ללא מזגן ועם הרעש של האגזוז-ברקס שהנהג היה מפעיל בירידות, עם הידית הקטנה שליד ידית ההילוכים.

הטייגרים של ליילנד הסיעו את ישראל בשנים האלו, ויש להם מקום של כבוד במורשת המוטורית של המדינה.

מחמאות לאייל ולבני על ההשקעה יוצאת הדופן בשימור ובשיפוץ.

 

צילום: בני הספל, לי נזירי, יוחאי רודין, רם מילון.

דילוג לתוכן