האוטו של אולדס – קובי מילוא

אי-שם בשנת 1897, הקים יזם וחלוץ תעשיה אמריקאי חברה לייצור מכוניות. לברנש קראו Ransom Eli Olds, ולמכונית הוא פשוט קרא Oldsmobile, ובתרגום לעברית – האוטו של אולדס… ואחרי שהסברנו לפחות חלק מהכותרת, נצלול קצת להיסטוריה של המותג המפואר הזה, שביום סגירתו בשנת 2004 היה אחד משלושת מותגי הרכב העתיקים בעולם.

ובחזרה למר אולדס – החברה שהקים הספיקה לייצר 425 מכוניות עד שנת 1901, בעבודת-יד, ואז יצאה עם דגם חדש שנקרא Curved-Dash. המכונית הזו יוצרה עד לשנת 1907, והיתה הראשונה בעולם שיוצרה בשיטת הסרט הנע ובאופן המוני. מסתבר שצריך יחסי ציבור כדי להיכנס לדפי ההיסטוריה, ולהנרי פורד היו קשרים הרבה יותר טובים עם העיתונות – לכן, הקרדיט על המצאת הסרט הנע הוענק לו, ולא למר אולדס כפי שהיה ראוי.

כמו יצרנים רבים באותה תקופה, מר אולדס ידע לייצר מכוניות, אבל היה קצת חלש בעסקים. החברה נקלעה לקשיים, ונמכרה לתאגידג'נרל מוטורס בשנת 1908. מאז ועד לסגירתה של אולדסמוביל, היא היתה חלק מ-GM. אגב – מר אולדס ניסה להקים חברה נוספת, והפעם קרא לה בראשי התיבות של שמו – REO. גם המותג הזה מוכר לנו, בדמות המשאיות הקשוחות שרובנו פגשנו בצה"ל, אבל זה לסיפור אחר.

ב-1909 יצאה החברה עם דגם גדול ומפואר בשם Limited, עם גלגלי 42 אינטש ומנוע בנפח של לא פחות מ-11.6 ליטר. המכונית היתה יקרה להחריד, אבל נכנסה לדפי ההיסטוריה כאשר ניצחה במרוץ את הרכבת המפורסמת 20th Century Limited. בשנות ה-20 וה-30 ייצרה החברה מכוניות אמריקאיות גדולות וחזקות בעיצוב טיפוסי לתקופה, כאשר ספינת הדגל היתה ה-46, עם מקום לשבעה נוסעים ומנוע V8 גדול.

בשנת 1937 היתה אולדסמוביל חלוצת השימוש בממסרת חצי-אוטומטית, ובשנת 1940 היתה החברה הראשונה להציע ממסרת אוטומטית מלאה, ה"הידרמאטיק" בת ארבעת ההילוכים. שנה אח"כ, ב-1941, החלה אולדסמוביל בשיטת הסימון הדו-סיפרתית המפורסמת שלה. כל הדגמים סומנו בשתי ספרות – הראשונה היא סוג הבודי, והשניה מספר הצילינדרים. לכן, 76 משמעו בודי קטן עם מנוע 6, ו-98 הוא הבודי הגדול ביותר, עם מנוע 8.

בתקופת מלחמת העולם השניה נטלה החברה חלק במאמץ המלחמתי וייצרה במפעליה סוגי נשק שונים, אך עם תום הקרבות שבה לייצור כלי רכב, ובשנת 1949 השיקה את מנוע ה-Rocket המפורסם. היה זה אחד ממנועי ה-V8 הראשונים בשוק עם שסתומים עיליים, ונתן הספק גבוה בהרבה מהמנועים שטוחי הראש שהיו נפוצים עד אז. המנוע היה כה מוצלח שנשאר בייצור בוורסיות שונות עד שנות השישים.

שנות החמישים היו שנות פריחה באולדסמוביל, שהיתה מהראשונות בקבוצת GM לאמץ את העיצובים המרהיבים מלאי הכרום והניקל של התקופה. החברה היתה מהראשונות לאמץ את עיצוב ה"גריל" הקידמי הפעור והרחב, את החלונות המקומרים, ואת מרכב ה-HARDTOP, כלומר ללא קורה "B" במרכז הרכב. כמו בכל תעשיית הרכב האמריקאית, בתחילת שנות ה-60 נרגע קצת העיצוב המוחצן, והחברה השיקה דגמים חדשים כמו ה-Cutlass והדגם השרירי שלו, הלא הוא ה-442. באמצע העשור נכנסה אולדסמוביל לראשונה לעולם ההנעה הקידמית, עם ייצורה של ה"טורנאדו". אם המילים "הנעה קידמית" נותנות תחושה של רכב קומפקטי וחסכוני, צריך רק לזכור שלמפלצת היה מנוע V8 ענק בנפח של 7 ליטר…

בשנות ה-70 וה-80 נהנתה החברה מהצלחה מרשימה במכירות – הקטלאס היתה המכונית הנמכרת ביותר בצפון אמריקה בשנת 1976, האומגה היתה מכונית קומפקטית (במונחים אמריקאים) ומצליחה, ובאותה שנה עקפה אולדסמוביל את פונטיאק ופלימות' והפכה למותג הרכב השלישי בגודלו בארה"ב, אחרי פורד ושברולט.

בתחילת שנות ה-90 החלה הירידה של אולדסמוביל – חברת האם GM כבר לא יכלה לאפשר לכל חטיבה לתכנן ולעצב מכוניות באופן עצמאי, ואט-אט ההבדלים בין מכוניות המותגים השונים של GM התבטאו בעיקר בשמות ובסמלים. אולדסמוביל כמותג קצת "נמחץ" לו בין פונטיאק מלמטה וביואיק מלמעלה. וכך, בתחילת שנות ה-2000 הודיעה GM על סגירת המותג. לא מפתיע בהתחשב בצרות של התאגיד הענק, שהגיע לקראת סוף העשור לסף פשיטת רגל.

מכונית האולדסמוביל האחרונה שיוצרה היתה מדגם ה-Alero הקומפקטי (יחסית… יחסית), ועל המכונית חתמו כל עובדי פס הייצור. היא כמובן עברה מייד למוזיאון שעל שמו של אותו Ransom Eli Olds שהזכרנו בתחילת הסיפור. ייתכן וחלק מהקוראים הרימו גבה למשמע הסיפור – רגע, Alero לא היה בכלל דגם של שברולט? אז זהו, שלא בדיוק… רק באירופה נמכרה ה-Alero בתור שברולט, כאשר על הגריל והפנל האחורי הודבקו סימלי שברולט, אך שאר הסמלים שעל הרכב נשארו סימלי אולדסמוביל.

וכאן המקום להזכיר קצת את הנקודה הישראלית – מכוניות אולדסמוביל נמכרו בארץ לאורך כל המאה ה-20, ואפילו הוריו של עבדכם הנאמן נסעו לירח הדבש שלהם עם מכונית כזו… אך אין ספק שתקופת הזוהר של המותג בישראל היתה בשנות ה-70 – נמכרו כאן די הרבה מכוניות באופן יחסי, ומדגמים שונים – אומגה, קטלאס, 88, ואפילו הדגם הגדול והמפואר, הלא הוא ה-98.